דונלד טראמפ שולח אזהרות לאיראן, מגבה את ישראל אבל עדיין מחפש דרך למשא ומתן. האזינו לראיון עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב.
המתיחות בין ישראל לאיראן עלולה להפוך לעימות אזורי רחב וארצות הברית ניצבת על קו התפר שבין תמיכה צבאית למאמצים דיפלומטיים. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עורר סערה עולמית לאחר שקרא לתושבי טהרן "להתפנות מיד", ברקע דיווחים על תקיפות ישראליות באיראן והשתתפותו בפסגת ה-G7.
המסר הפומבי החד־משמעי לאיראן, ולמעשה גם לאזרחיה, לווה בהצהרות המביעות תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אך לצד זאת טראמפ חתם על הצהרה משותפת עם מנהיגי העולם הקוראת להרגעת הרוחות. הוא אף תקף את נשיא צרפת עמנואל מקרון על יוזמה להפסקת אש, מה שגרם לעימות פומבי בין שני המנהיגים.
במקביל, דווח כי מדינות רבות, בהן גרמניה, פולין וסין, החלו לפנות את אזרחיהן מישראל, מחשש להסלמה ביטחונית שתגלוש מעבר לגבולותיה. האיתותים מהשטח מדאיגים: ארה"ב תגברה כוחות במזרח התיכון, כולל הצבת נושאת מטוסים ומטוסי תדלוק, והפעילה נכסים צבאיים נוספים באזור המפרץ.
ועדיין, בתוך ההצהרות התקיפות גם סימנים למתינות. לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, טראמפ ביקש מסגנו מייק פנס ומיועציו לבחון דרכים לחידוש קשרים עם גורמים באיראן, ואף עודד יוזמות לשיחות בלתי פורמליות. בבית הלבן מבהירים: מדובר ברצון לבחון את נכונותה של טהרן לדיאלוג לא בהכרח ברצון להוביל לעימות חזיתי.
למרות זאת, ההתנהלות הבלתי עקבית של טראמפ, במיוחד ברשתות החברתיות, והתגובות הנסערות מצד גורמים שמרניים בארה"ב, מוסיפות לאי־הבהירות באשר למדיניות האמריקנית. מצד אחד, הנשיא מתנגד בתוקף לאפשרות שאיראן תחזיק בנשק גרעיני; מצד שני, הוא מבקש להימנע מ"מלחמות אינסופיות".
נכון להיום, לא ניתן לקבוע האם ארצות הברית תצטרף ללחימה באופן ישיר אך ברור שטראמפ משאיר לעצמו את האפשרות לנוע בין תקיפה דיפלומטית למתקפה צבאית. העולם כולו עוקב, ואזרחי ישראל כמו מדינות רבות – כבר נערכים לגרוע מכל.
