הוויכוח סביב ניקיון בית העלמין באילת מעורר סערה בקרב המשפחות והעירייה. האזינו לראיון עם חיים עמר, יו"ר המועצה הדתית אילת.
בבית העלמין הוותיק של אילת, שנמצא בכניסה הצפונית לעיר, גוברת בתקופה האחרונה תחושת המתח סביב תחזוקת המקום. מצד אחד, יש צורך לשמור על בית העלמין באילת נקי ומכובד. מצד שני, משפחות טוענות כי במהלך עבודות הניקיון פונו פריטים אישיים ומזכרות שהונחו לצד הקברים.
המשפחות מתארות תחושת כאב על כך שהדברים בוצעו ללא הודעה מוקדמת. “עציצים, נרות ותמונות שנשארו בזיכרון שלנו – פשוט נעלמו”, סיפרו בני משפחה. התחושות הללו מצטרפות לתחושת אובדן נוספת – בין הרצון לשמור על הסדר לבין הצורך לשמר את הזיכרון.
את הדברים אמר חיים עמר בתכנית "עצם העניין" עם אודי שכטר ברדיו אילת 102FM.
מאבק באבק ובזמן
חיים עמר, יו"ר המועצה הדתית אילת, מסביר כי העבודות נועדו לשמור על מראה מכבד:
"יש לנו עובדים שחלו מהאבק, וזה מקום קרוב לליבי. השקענו כ־5 מיליון שקל בניקיון, שיפוץ מצבות של עריריים וניצולי שואה. זו עבודה יומיומית".
לדבריו, מדובר באתגר מתמשך – אבק שמגיע מהמחצבה הסמוכה מכסה את המצבות ודורש תחזוקה קבועה. לדבריו, הושגה פשרה עם החברה הכלכלית להעברת המחצבה כדי להפחית את הנזק.
כבוד למת, רגישות לחי
"אם יש תושב אחד שנפגעה לו מצבה, הוא יכול לפנות אליי ישירות", הדגיש עמר.
"אנחנו מחדשים כיתובים ומשקמים מצבות גם כשזה לא תפקידנו. אני רואה בזה מצווה".
עוד סיפר כי כיום קיימים כ־6,000 קברים בעיר, ומדי שנה נוספים כ־250 נפטרים חדשים.
“בשש השנים האחרונות יש עלייה משמעותית בקבורה באילת. יש לנו היתרים ל־4,000 חלקות נוספות”.
עמר סיכם כי למרות הקושי והרגישות, המועצה הדתית תמשיך לפעול לשמירה על בית העלמין באילת – מתוך כבוד, אחריות והמון רגש.
