המאבק של המדינה בכסף מזומן מחריף: האוצר מבקש להקים מאגר שכר דירה ולצמצם שימוש במזומן. האזינו לראיון עם שלמה מעוז, פרשן ומרצה בתחום הכלכלה והפיננסים.
טיוטת תקציב 2026 חושפת את הצעדים החדשים במאבק של המדינה בכסף מזומן. משרד האוצר מתכנן להקים מאגר דירות מושכרות ולחייב בעלי דירות לדווח על הכנסות משכר דירה – גם אם הן נמוכות מהרף הקיים. המטרה: להילחם בהון השחור בשוק הנדל״ן ולחשוף הכנסות לא מדווחות.
במשרד מעריכים כי החובה החדשה תכניס מאות מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, אתרי השכרה כמו Airbnb ו־Booking יחויבו להעביר מידע על עסקאות לטווח קצר. בכך, מנסה האוצר להתמודד עם העלמות מס גם בתחום התיירות וההשכרה הדיגיטלית.
הצעות חוק ישנות חוזרות לתמונה
האוצר מבקש להחיות יוזמות מס ישנות, בהן הרחבת מס היסף על רווחים ממכירת דירות להשקעה. לפי הערכות, המהלך יניב כחצי מיליארד שקלים בשנה.
במקביל, נשקלת הצעת חוק להגבלת החזקת מזומן בבית לסכום מרבי של 200 אלף שקל – צעד שנועד לצמצם את הפשיעה הכלכלית ולחזק את הפיקוח, במיוחד בחברה הערבית.
בין פרטיות לציות
לדברי הפרשן הכלכלי שלמה מעוז, המאבק הוא הכרחי אך מורכב. "כולם צריכים לשלם מיסים כחוק על כל הכנסה וכל פרוטה," הוא אומר. "אבל צריך לזכור שגם לפרטיות יש חשיבות. אדם לא תמיד רוצה שכל פעולה שלו תירשם במערכת."
מעוז מוסיף כי לצד היתרונות, יש גם מחיר חברתי. "אנחנו רוצים שקיפות, אבל אסור לפגוע בזכויות אזרח. מצד שני, גמ"חים שמגלגלים סכומים גדולים במזומן חייבים לדווח."
את הדברים אמר בתכנית 'עצם העניין' עם אודי שכטר ברדיו אילת 102FM.
האוצר נחוש להרחיב את המעקב
טיוטת התקציב כוללת גם סעיפים נוספים: פטור ממס לעולים חדשים על הכנסות שנצברו בישראל, והחמרה של חוק צמצום השימוש במזומן כך שיחול גם על החלפת שיקים.
באוצר מדגישים כי כלל הצעדים הם חלק ממאמץ כולל להגברת השקיפות, חיזוק אמון הציבור במערכת הפיסקלית וצמצום העלמות המס.
לדברי מעוז, המדינה חייבת להבטיח גביית מס עקבית כדי לשמור על היציבות הכלכלית. "המדינה צריכה מיליארדים – וצריכה אותם לאורך שנים," הוא מסכם.
