גל הפשיעה מדרדר את האזור ומעלה חשש ל"מצב חירום בנגב". ראשי הרשויות דורשים פעולה דחופה. האזינו לראיון עם שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר.
ראשי הרשויות מציגים תמונה קשה מהשטח
כבר בפתיחת הדיון הבהירו ראשי הערים כי תושבי הדרום מרגישים הפקרה. הם סיפרו על ירי, הצתות, פריצות ונוכחות גוברת של ארגוני פשיעה. לדבריהם, האלימות כבר לא נשארת בשוליים. היא נכנסת לערים, חוצה אוכלוסיות ומעמיקה את תחושת חוסר האמון בין התושבים למערכות האכיפה.
שמעון פרץ תיאר מציאות יומיומית שמאיימת על שגרת החיים ביישובו: "בכל לילה מתרחשים אירועים חדשים. קליעים נופלים בחצרות. אנשים חוששים לצאת החוצה". הוא הדגיש כי היקף הנשק הבלתי חוקי רק הולך וגדל. "יש מאות כלי נשק בשטח. רימונים ואמצעים נוספים מסתובבים ליד בתים של משפחות". לאחר הדברים האלו הוא הוסיף: "השביעי באוקטובר הבא יכול להגיע בכל יום". את הדברים אמר בתכנית "עצם העניין" עם אודי שכטר ברדיו אילת 102FM.
דוח חדש מציג ממצאים מדאיגים
במהלך הכנס הציג מכון ריפמן דוח חדש שממפה מגמות בעייתיות. החוקרים מצאו עלייה בהברחות נשק ושימוש ברחפנים לצורך פשיעה. הם תיעדו פריצות לבסיסי צה"ל, גידול מהיר במספר התושבים ביישובים הבדואיים והיחלשות של זרועות הפיקוח. הממצאים עוררו דאגה רבה בקרב ראשי הרשויות, שראו בהם סימן ברור לכך שמצב חירום בנגב כבר מתרחש בפועל.
פרץ ציין כי גם יישובים בדואיים מתמודדים עם איום דומה. "דיברנו עם ראשי הרשויות הבדואיות. גם הם מרגישים שהמצב מתפרק. ראש עיריית רהט לא הגיע לכנס כי ירו לו על הבית". הוא ציין כי מבצע חדש בשם סדר חדש יצא לדרך, אך הדגיש שהמענה חייב להיות עמוק ורחב בהרבה.
דרישה לגיבוש תוכנית לאומית חדשה
בסיום הכנס החליטו ראשי הרשויות לכתוב בתוך שבוע מסמך עקרונות שיגיע לממשלה ולמערכת הביטחון. הם דורשים טיפול מלא בשורשי הבעיה: הסדרת התיישבות, איסוף נשק, טיפול בפוליגמיה שמשפיעה על הדמוגרפיה, חיזוק המשילות, השקעה בחינוך ויצירת תעסוקה איכותית בפריפריה. לטענתם, רק מהלך לאומי רחב יוכל לעצור הידרדרות נוספת ולהחזיר ביטחון לאזור.
פרץ סיכם את דבריו בקריאה ברורה: "צריך להוביל החלטות. אי אפשר להמשיך ככה. הצפת הנשק מסכנת את כולנו. הצבא צריך לפעול בגבולות, והמשטרה חייבת לקבל כוח אמיתי כדי להגן על הפנים". לדבריו, שיתוף פעולה בין כל הרשויות באזור יאפשר לבנות חזית אזרחית שתבלום את ההתדרדרות ותגן על התושבים. כך או כך, מצב חירום בנגב מחייב את המדינה לפעול עכשיו — לא כשהאיום ינחת על הדלת.
