כדורגל או לימודים עומדים במרכז סערה באילת, בעקבות שיבוץ משחקים שפוגע בנערים ובחינוך. האזינו לראיון עם תותי נופי, חבר הנהלת מכבי בני אילת
תמונה אחת מחדר הלבשה מעלה שאלה קשה שמסרבת לרדת מסדר היום. נערים בני 16 יושבים על ספסל, אוכלים בלחץ בשעה 22:30 בלילה, מחליפים נעליים ותחתונים, דקות אחרי משחק כדורגל. הם עייפים, מותשים, ומבינים שמצפה להם עוד נסיעה ארוכה הביתה. לא בגלל הפסד, ולא בגלל מזג האוויר. רק בגלל שהם מאילת.
הסיטואציה הזו אינה מקרית. היא תוצאה ישירה של החלטה לשבץ קבוצה מאילת למשחק בשעה 20:15. שעה שמנותקת לחלוטין מהמציאות של קבוצות דרומיות, ובוודאי של קבוצות נוער. מדובר בשחקנים בכיתות י', י"א וי"ב, תלמידים שנמצאים בעיצומן של שנות הבגרות, ונדרשים לתפקד למחרת בבוקר בבית הספר כאילו דבר לא קרה.
אחרי יום לימודים מלא, הם אוכלים משהו קטן, עולים לאוטובוס, ונוסעים שעות ארוכות. במקרה הטוב שלוש שעות. במקרה הפחות טוב הרבה יותר. כשהם מגיעים למגרש, הגוף כבר עייף, הראש טרוד, והאנרגיה כמעט לא קיימת. ואז מצפים מהם להציג יכולת, להילחם, ולהיות תחרותיים. זו אינה דרישה ספורטיבית, אלא נתק מוחלט מהמציאות.
כך נראה הכדורגל הישראלי בשנת 2025. במקום לקדם חשיבה חינוכית, בריאותית והוגנת, מתקבלות החלטות שמעמיסות על נערים מחיר כבד. כדורגל או לימודים הופך לדילמה יומיומית, במקום שילוב טבעי ובריא בין השניים. לא מדובר רק בשחקנים, אלא גם באנשי הצוות, מאמנים ומלווים, שמגיעים הביתה אחרי חצות וצריכים לקום לעבודה בבוקר.
וכששואלים מדוע שחקנים מוכשרים, ערכיים ואיכותיים עוזבים את הענף כבר בגיל צעיר, התשובה נמצאת כאן. לא בחוסר אהבה למשחק, אלא בעומס הבלתי אפשרי ובתחושה שאין מי שרואה אותם באמת. כשנער נדרש לבחור בין כדורגל או לימודים, הבחירה לעיתים כואבת אך ברורה.
תותי נופי, חבר הנהלת מכבי בני אילת, התייחס לסוגיה ואמר כי מדובר בכשל מתמשך בהתייחסות לפריפריה. את הדברים אמר בתכנית "עצם העניין" עם אודי שכטר ברדיו אילת FM.102. לדבריו, שינוי אמיתי יתחיל רק כשמקבלי ההחלטות יבינו שכדורגל נוער אינו רק תוצאה, אלא קודם כל בני אדם.
