בעוד נמל אילת מתמודד עם אתגרים תפעוליים, בנמל עקבה השכן מתרחשת מהפכה של מיליארדי דולרים. סמו סמוראי, בשיחה עם אודי שחטר בתוכנית "עצם העניין", מנתח את ההשקעות האדירות של איחוד האמירויות בירדן ואת המענה הביטחוני החדש של ישראל בגבול המזרחי. בזמן שתושבי אילת מביטים אל עבר האופק ורואים את התנועה הדלילה בנמל המקומי, בצד הירדני […]
בעוד נמל אילת מתמודד עם אתגרים תפעוליים, בנמל עקבה השכן מתרחשת מהפכה של מיליארדי דולרים. סמו סמוראי, בשיחה עם אודי שחטר בתוכנית "עצם העניין", מנתח את ההשקעות האדירות של איחוד האמירויות בירדן ואת המענה הביטחוני החדש של ישראל בגבול המזרחי.
בזמן שתושבי אילת מביטים אל עבר האופק ורואים את התנועה הדלילה בנמל המקומי, בצד הירדני של המפרץ התמונה שונה בתכלית. על פי דיווחים אחרונים, איחוד האמירויות נכנסת בצעדי ענק לניהול ופיתוח נמל עקבה, תוך הזרמת סכומי עתק המשנים את מאזן הכוחות הכלכלי באזור.
פרויקט "מרסא זייד": עיר בתוך עיר
היהלום שבכתר ההשקעות האמיריות הוא פרויקט "מרסא זייד" (Marsa Zayed), הקרוי על שמו של השייח' זייד בן סולטאן אאל נהיאן. מדובר בפרויקט ענק בהיקף של כ-10 מיליארד דולר, המשתרע על שטח של כשישה קילומטרים רבועים.
מטרת הפרויקט היא להפוך את עקבה למרכז תיירותי, לוגיסטי ותחבורתי בינלאומי. הוא צפוי לכלול:
- מתחמי מגורים יוקרתיים ומלונות פאר.
- מרכזי עסקים ושטחי מסחר רחבי ידיים.
- טרמינל אוניות קרוזים חדיש שימשוך תיירות ימית מכל העולם.
האמירתיים כבר רכשו 70% מהפעילות בנמל עקבה, מה שמבטיח להם שליטה כמעט מלאה בנתיב הסחר המרכזי של הממלכה ההאשמית.
המשוואה הביטחונית: למה עקבה חסינה?
במהלך הראיון עלתה השאלה המטרידה: כיצד יודעים המורדים החות'ים להבחין בין אוניות המיועדות לאילת לבין אלו הממשיכות לעקבה? סמו סמוראי מסביר כי החות'ים עוקבים באדיקות אחרי כל אונייה, מוצאה ויעדה. לדבריו, הם פוגעים רק באוניות שמובילות מטען לישראל או כאלו בעלות זיקה אמריקאית, בעוד שהסחר הירדני נותר מחוץ לטווח האש.
המענה הישראלי: "מי שנשך אותו נחש, נזהר מחבל"
אל מול הפיתוח הכלכלי בצד השני, ישראל מתמקדת כרגע בביצור הביטחון. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, גובר החשש מפני תרחיש דומה בגבול המזרחי. הממשלה דנה בימים אלו בתוכנית להקמת "חיץ" ביטחוני משמעותי.
התוכנית כוללת הקמת גדר חכמה, עיבוי יישובים והקמת חוות חקלאיות לאורך הגבול, במטרה למנוע חדירה של כוחות עוינים, החל ממיליציות פרו-איראניות ועד לחות'ים שעלולים לנסות לחדור דרך ירדן. "אחרי האסון, גורמי הביטחון לא לוקחים סיכון", מסכם סמוראי, "ההשקעות שמוזרמות כרגע הן בעיקר בתחומי הביטחון וההגנה על הגבול".












