המקרה האחרון בהוד השרון מעורר דאגה גם באילת: מספר הכלבים המשוטטים גדל, והסכנה ברורה. האזינו לראיון עם ד"ר אילן זבירין, וטרינר ובעלים של בית החולים לחיות באילת.
מקרה הכלבת שאותר בשבוע שעבר בהוד השרון הדליק נורה אדומה גם בדרום: האם הכלבת עלולה להגיע לאילת ולעשרות הכלבים המשוטטים הפזורים בגנים, בין בתים, ואפילו בשדות החקלאיים?
לדברי ד"ר אילן זבירין, מבית החולים לחיות אילת, המצב מחייב ערנות: "בארץ דווחו כבר 30 מקרי כלבת השנה, רובם בגבולות הצפון. באילת עדיין לא היה מקרה כזה, אבל בערבה כן. בשועל שנמצא סמוך לקיבוץ יהל".
החשש באילת כפול: גם מקרבה פיזית לחיות נגועות (בעיקר בדרום הערבה), וגם מהמספר ההולך וגדל של כלבים משוטטים, שחלקם כלל אינם מחוסנים. הפעיל הסביבתי מורי חן מזהיר: "לא מדובר רק בפגיעה בטבע זה מסכן את התושבים. כלב אחד נגוע עלול להוות איום אמיתי על בריאות הציבור".
לדברי זבירין, כל יונק יכול לחלות בכלבת גם בני אדם. ההדבקה מתבצעת על ידי נשיכה או ריר נגוע שבא במגע עם פצע פתוח. "כלבת היא מחלה חשוכת מרפא זה גזר דין מוות. אם ננשכתם או נשרטתם מחיית בר, שטפו מיד ולכו למיון כל שעה קריטית".
עוד הוא מזהיר מפני סימני זיהוי: "דווקא כשחיית בר פתאום מתנהגת באופן נחמד צריך להיזהר. זה אחד הסימנים המוקדמים לכלבת. לחלופין היא עלולה להפוך תוקפנית מאוד. בכל מקרה, יש להתרחק ולדווח לרשויות".
התסמינים האופייניים לכלבת כוללים ריור, קושי בהליכה, בכי, היסטריה ממים, שיתוק ולבסוף מוות. זבירין מסכם בפשטות: "אל תלטפו, אל תתקרבו. תחסנו את הכלבים שלכם. כי כלבת לא עוצרת בגדר העיר".
