הפגנות הענק באיראן נמשכות ומסכנות את המשטר: עדויות קשות על ירי חי לעבר אזרחים וילדים. המשטר מנתק את הרשתות ומגביר את הדיכוי האלים, אך המפגינים נחושים מתמיד: האם זוהי תחילת סוף שלטון האייתוללות?האיום על האייתוללות: המחאה באיראן מחריפה
האיום על האייתוללות: המחאה מחריפה
הפגנות הענק באיראן נמשכות זה השבוע השני. כעת, הן מוגדרות כאיום הממשי והחמור ביותר על שלטון האייתוללות מזה שנים. הציבור האיראני יצא לרחובות. הוא מוחה נגד סוגיות כלכליות ופוליטיות. המפגינים מתעמתים עם דיכוי אלים של כוחות המשטר.
התקשורת הבינלאומית מפרסמת עדויות קשות. דיווחים מדאיגים במיוחד עוסקים בירי חי לעבר אזרחים וילדים. בתי חולים בטהרן ובערים נוספות מוצפים בנפגעים רבים, לפי דיווחים לא מאומתים. מפגינים שנמלטו מהקרבות מספרים: כוחות המשטר ירו והרגו אנשים ברחובות ובכניסות לבתי מגורים.
תגובת המשטר: דיכוי חסר רחמים וניתוק תקשורת
המשטר האיראני נוקט בצעדים חריפים כדי לעצור את המחאה ואת תיעוד האלימות. המנהיג העליון, עלי חמינאי, הורה למשמרות המהפכה לדכא את המחאה בכל הכוח. הוא העלה את רמת הכוננות במדינה לרמה חריגה.
במקביל לדיכוי הפיזי, המשטר ניתק את רשת האינטרנט ואת קווי הטלפון ברחבי המדינה. צעד זה מונע העברת מידע ותיעוד של אירועי האלימות לעולם. הוא גם פוגע ביכולת ההתארגנות של המפגינים.
הציבור נחוש: "התקווה היא לשינוי עמוק"
האלימות קיצונית, והצעדים חוסמים. למרות זאת, מפגינים ששוחחו עם כלי תקשורת מערביים מספרים שהתחושה הפעם שונה. לדבריהם, הציבור מפוחד, אך הוא נחוש מתמיד. המפגינים מקווים שהמחאה הנוכחית תוביל לשינוי עמוק. ישנה אף תקווה לסיום שלטון האייתוללות, הנמשך מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
"לאנשים באיראן אין מה לאכול. המחירים מטורפים. הם קונים שמן בכוס פלסטיק, כי אין כסף לכל הבקבוק."
