רדיו אילת ברשתות החברתיות

בעוד העולם עוקב בדאגה אחר איומי איראן לחסום את מצרי הורמוז – עורק החיים של הכלכלה העולמית – נראה כי תוכנית סעודית ישנה חוזרת למרכז הבמה. פרופסור שאול חורב, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, הגיע לתוכנית "עצם העניין" עם אודי שכטר כדי לנתח את מפת האיומים וההזדמנויות של משק האנרגיה. המעקף הסעודי: 1,200 […]

מערכת רדיו אילת פרסום: 12:35 - 16/03/26

בעוד העולם עוקב בדאגה אחר איומי איראן לחסום את מצרי הורמוז – עורק החיים של הכלכלה העולמית – נראה כי תוכנית סעודית ישנה חוזרת למרכז הבמה. פרופסור שאול חורב, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, הגיע לתוכנית "עצם העניין" עם אודי שכטר כדי לנתח את מפת האיומים וההזדמנויות של משק האנרגיה.

המעקף הסעודי: 1,200 קילומטרים של אסטרטגיה

פרופ' חורב מסביר כי הסעודים הקימו את צינור הנפט, שנמתח לאורך 1,200 קילומטרים מהמפרץ הפרסי ועד לעיר ינבוע שעל חוף הים האדום, כלקח ממלחמת המיכליות בשנות ה-80. המטרה ברורה: להבטיח זרימת נפט רציפה לשווקים גם אם איראן תחסום את המצרים.

הצינור מאפשר לסעודים להזרים מיליוני חביות ביום ולעקוף את "צוואר הבקבוק" האיראני. עם זאת, חורב מצנן את ההתלהבות לגבי ההשפעה הישירה על אילת: "רוב הנפט מהמפרץ הפרסי זורם מזרחה – לסין, קוריאה, יפן והפיליפינים. רק חלק קטן ממנו מגיע לאירופה ולארה"ב."

קצא"א ואילת: בין הזדמנות לסיכון ביטחוני

האם נראה תנועה מוגברת של מיכליות בנמל קצא"א באילת? חורב מציין כי למרות הפוטנציאל של אילת כנתיב עוקף, רוב הנפט שיוצא לכיוון אירופה עובר דרך תעלת סואץ או דרך קווי צינור מצריים מקבילים (Suez-Mediterranean).

במהלך השיחה, העלה המגיש אודי שכטר חשש ביטחוני משמעותי: הכנסת מיכליות נפט ענקיות ללב מפרץ אילת בזמן מלחמה, כאשר העיר נמצאת תחת איום טילים וכטב"מים. חורב אישר כי מדובר בסיכון שאין להקל בו ראש, במיוחד לאור המתיחות הביטחונית הנוכחית.

נקודת התורפה הישראלית: התלות בטורקיה ובאזרבייג'ן

אחת הנקודות המדאיגות ביותר בראיון נגעה לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. פרופ' חורב חשף כי ישראל צורכת נפט שמגיע ברובו מאזרבייג'ן וקזחסטן דרך צינור שמסתיים בנמל ג'ייהאן הטורקי.

"הטורקים יכולים לסגור את השיבר בכל רגע," מזהיר חורב. הוא מוסיף כי האיראנים כבר תקפו בעבר יעדים באזרבייג'ן במטרה לשתק את אספקת הנפט לישראל. נתון זה מדגיש את הצורך הדחוף של ישראל לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולאתר נתיבי אספקה בטוחים יותר.