צ'יקו מרציאנו השקיע את כל חייו בסירה כדי להקיף את העולם. בתוך שעות, החלום הפך לאסון כבד מול חופי אשקלון. קראו את הסיפור המלא.
לפעמים המרחק בין פסגת האושר לתהום הנשייה הוא רק כמה עשרות מטרים של מים. עבור צ'יקו מרציאנו, תושב אילת לשעבר, המרחק הזה נמדד ביציאה מהמרינה באשקלון. שם, במקום שבו היה אמור להתחיל המסע הגדול של חייו – מסע מסביב לעולם – הסתיים החלום בלב שבור ובסירה ששוקעת למצולות.
שנה של עבודה, רגע של התנפצות
במשך יותר משנה, צ'יקו לא נח. הוא השקיע את כל חסכונותיו, את זמנו ואת נשמתו בשיפוץ הסירה שהייתה אמורה להיות הבית שלו. התוכנית הייתה שאפתנית ומרגשת: להפליג בין יבשות, לחצות אוקיינוסים, ולשלב במסע טיפולים ברפואה משלימה לאנשים שיפגוש בדרך.
"כשהייתי על הסירה הרגשתי מלך העולם", הוא מספר בקול רועד. "היא לא הייתה רק כלי שיט, היא הייתה החופש שלי, הבית שלי והחלום הכי גדול שאי פעם העזתי לחלום".
התקלה הקטלנית בפתח המרינה
הטרגדיה החלה כבר בדקות הראשונות של ההפלגה. בשל מה שנראה כחוסר התאמה בין נתוני העומק במרינה לבין המציאות בשטח, הסירה עלתה על שרטון. הפגיעות החוזרות בקרקעית גרמו לנזק בלתי הפיך למבנה הסירה. למרות ניסיונות נואשים של חברים וגיוס המונים ספונטני כדי להציל את "הבית הצף", הים הכריע. לאחר מספר ימים של מאבק, הסירה טבעה מול חופי אשקלון.
הלב נשאר במצולות
היום, כשהוא מביט אל האופק ללא הסירה שלו, צ'יקו מוצא את עצמו בצומת דרכים. האפשרות לחזור לאילת, העיר שבה גדל, נמצאת על הפרק, אך הכאב עדיין טרי מדי. "הלב נשאר עם הסירה", הוא מודה, "היא הייתה כל עולמי, ועכשיו אני צריך ללמוד איך ללכת שוב על קרקע מוצקה, כשכל מה שרציתי זה להיות בלב ים".
סיפורו של צ'יקו הוא תזכורת כואבת לשבריריותם של חלומות, אך גם לעוצמת הרוח של אדם שהעז לחלום הכי רחוק שאפשר.
